חלב אם זוהי רקמה אנושית חכמה במיוחד, היא יודעת להתאים את עצמה לתינוק היונק באופן ספציפי ומשתנה לפי צרכיו. לא מעט אימהות אינן מכירות את המנגנונים שגורמים לחלב להשתנות, ולעיתים אף מטילות ספק באיכות החלב עקב מחסור בידע.
האם כמות החלב משתנה לאורך תקופת ההנקה?
נגד אילו מחלות אני מחסנת את התינוק שלי בהנקה?
ואיך השד יודע איזה חלב לייצר לתינוק שלי?
שאלות אלו לא פעם עולות אצל מניקות, והגיע הזמן לעשות קצת סדר-
בין השד לתינוק יש דיאלוג תמידי, הם מנהלים שיח מתחת לאף שלנו, תרתי משמע.
בזמן הנקה הרוק של התינוק נכנס לשד של האם, האם קולטת את הרוק אליה ולפיו מכינה חלב לתינוקה, כמות החלב לא גדלה עם הזמן, תינוק מגיל חודש עד סוף ההנקה בממוצע ינק 90-120 מל’ בכל ארוחה.
“אבל התינוק שלי גדל אז איך זה הגיוני שכמות החלב לא גדלה?“
התשובה לכך מאוד פשוטה, החלב משתנה ככל שהתינוק גדל, כמות הקלוריות עולה, הרכב החלב, כמות השומן משתנה ובכל הנקה השד בודק את הצרכים של התינוק ומכין לו את החלב הדרוש לו. אז בעצם בכל זמן נתון החלב משנה את עצמו לפי הצרכים של התינוק היונק. לאורך היממה ואפילו בעת ההנקה עצמה.
בעידן שבו אנו מחפשים התאמה אישית לצרכים שלנו- כמו פעילות גופנית מותאמת אישית/ תזונה לפי סוג דם או כל דבר אחר כזה, זה מופלא לגלות שבעצם אנחנו מחפשים בחוץ את מה שיש לנו בפנים, ממש בתוך הגוף שלנו יש איבר שיודע לתת לתינוק שלנו התאמה אישית מושלמת, בכל רגע בתקופת ההנקה.
עוד שינוי מרתק שקורה בחלב זהו הרכב הנוגדנים, רובנו לא מודעים לכך שבכל יום מימינו נכנסים אלינו לא מעט אנטיגנים לגוף. אנטיגנים הם חיידקים/וירוסים/פטריות וכל מיני יצורים חיים, דרך כל פתחי הגוף שלנו, בני האדם אינם יצורים סטריליים ומעולם לא היינו, ומעניין לדעת שכל אחד מאיתנו סוחב עמו בערך קילו שלם של חיידקים!
מרגע לידתו תינוק נחשף דרך הפה/אף/פי הטבעת להמון אנטיגנים, ועד גיל שנתיים אין לו מערכת חיסון שלמה שתמיד תדע להתמודד עימם, כי אימא אמורה להיות המערכת חיסון שלו. ברגע שהוא יונק והרוק שלו נכנס לשד השד מאבחן את הרוק בודק לאיזה אנטיגנים היונק נחשף ומכין עבורו נוגדנים ספציפיים להתמודדות איתם. וכך התינוק מוגן ממחלות.
הנוגדנים שמועברים בחלב מגיעים לזרם הדם של היונק ונלחמים מול החיידק/וירוס שנכנס לגופו. וגם כאשר כל בני הבית נחשפים למחלה כלשהי אמא מייצרת לתינוק פי 100 יותר נוגדנים מלעצמה, כי היא יכולה להתמודד עם מחלה, עבור התינוק המחלה יכולה להיות בעל השלכות משמעותיות.
אז תינוקות יונקים לא חולים בכלל?
הלוואי שכך היה, גם תינוקות יונקים חולים לעיתים, יש עוד גורמים חוץ מהנקה שקשורים בתדירות המחלות שתינוקות יחלו בהן. אבל הנקה באופן חד משמעי מורידה סיכוי לחלות במחלות השונות וגם מקצרת את משך המחלה, כלומר תינוק שלא יונק יכול לחלות במחלה שתצריך אנטיביוטיקה להתמודדות, ותינוק יונק יסתדר בלי התערבות רפואית ויחלים מהר יותר. ויש לזכור- מחלה היא לא כישלון של מערכת החיסון, היא התמודדות. התערבות רפואית (אנטיביוטיקה/טיפולים תרופתיים אחרים/ניתוחים) היא זו שמעידה על כשלון במערכת החיסון, ותינוקות יונקים מגיעים למצב הזה הרבה פחות.
להלן מספר נתונים שימחישו זאת ממחקרים שנעשו על חלב אם:
תינוקות שאינם יונקים יחלו בדלקת אוזניים פי שניים יותר מתינוקות יונקים.
•הסיכון לאשפוז עקב
דלקות ריאה וברונכיטיס – גבוה כמעט פי ארבעה בקרב תינוקות שלא יונקים בלעדית, כלומר אפילו אלא שינקו חלקית היו פי 4 בסיכון לחלות, מה גם שחומרת המחלה שלהם הייתה הרבה יותר משמעותית.
•נמצא שיש סיכון פי 3 לזיהום מעיים בתינוק שלא יונק.
ומה לגבי אלרגיות?
מלבד הסיכון לחלות במחלות זיהומיות, הנקה מפחיתה סיכון לפתח אלרגיה.
כחלק מהדיאלוג בין השד לרוק של התינוק, אימא יכולה לדבר עם המערכת החיסונית של התינוק. לדוגמא כאשר אמא ותינוק מטיילים בפארק ועוברים ליד עץ אקליפטוס, חלקיקי אויר שנושאים חלקים מהעץ נכנסים לתוך האף של התינוק, הגוף של התינוק יכול לזהות זאת כאנטיגן זר ומסוכן ולפתח אלרגיה, כלומר לתקוף את האקליפטוס וכך ליצור תגובה אלרגית (אלרגיה- מעין טעות של מערכת החיסון בזיהוי אנטיגן כגורם מזיק לגוף).
כאשר האימא מניקה לאחר חשיפה כזו היא יכולה למנוע אלרגיה על ידי שליחת מתווכים בחלב שמעבירים מסר לתינוק “אקליפטוס זה בסדר, אין צורך לתקוף אותו”. המתווכים האלה נקראים ציטוקינים והם מעבירים מסרים למערכת הלא בשלה של התינוק ומלמדת אותה איך להתנהל עם החיים שבחוץ, כי המערכת של אמא בשלה ומנוסה, בעוד של התינוק טרם בשלה. במחקרים למשל נמצא שהנקה בלעדית 3 חודשים מפחיתה סיכוי לחלות באסתמה של מערכת הנשימה ואסתמה של העור, ואפילו במשפחות עם היסטוריה כזו.
לסיכום, יש התאמה אישית של רכיבי התזונה והחיסון לצורכי התינוק, והם משתנים לאורך כל תקופת ההנקה, לאורך היום ואפילו במהלך ההנקה עצמה. ההנקה מונעת הן מחלות והן אלרגיות, והיא הדרך האופטימלית לחיזוק המערכת החיסונית של התינוק. ארגון הבריאות העולמי ממליץ להניק עד גיל שנתיים לפחות, וכמובן כל עוד זה מתאים לאם ולתינוקה.
קארין אטיאס
אחות טיפת חלב
יועצת הנקה מוסמכת משרד הבריאות
יועצת שינה
